סקירה מהירה של דור מפקדי החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון מגלה כי רובם היו בדרגות סרן במהלך האינתיפאדה השנייה. את תשתיות הענק של חמאס, הג'יהאד האסלאמי והתנזים שקמו להן לכל אורכה ורוחבה של הגדה המערבית, הם הכירו בעיקר ברמה הטקטית במהלך מבצעי המעצרים ופריסת מחסומים לאחר עוד פיגוע בלב ישראל.

חשיפת התשתית הנרחבת של חמאס בימים האחרונים היא בבחינת מצב חדש עבור רבים מהמפקדים הללו. ישנן מספר סיבות לכך, אבל העיקרית היא "אחיזת שטח" כמעט אבסולוטית של שב"כ, שהצליח במשך כמעט שני עשורים לחשוף כל תחילתה של התארגנות כזו ולגדוע אותה באיבה.

גודל התשתית הנוכחית, המידור שלה והאמצעים הרבים שנחשפו במהלך המעצרים – הם כאלה שרק ותיקי ובוגרי האינתיפאדה השנייה זוכרים. האיפול על הפרשה עדיין כבד מאד, וכל שניתן לומר הוא כי נמנע פיגוע ענק – משולב – בתוך ישראל, כזה שמזכיר את ימי המחבלים המתאבדים בלב הערים.

גודל התשתית הנוכחית, המידור שלה והאמצעים הרבים שנחשפו במהלך המעצרים – הם כאלה שרק ותיקי ובוגרי האינתיפאדה השנייה זוכרים. האיפול עדיין כבד מאד, וכל שניתן לומר הוא כי נמנע פיגוע ענק

עד כמה קרובים היו המחבלים להגיע ללב הבירה, יעיד המעצר בכפר בידו. ברוב הדיווחים תואר הכפר כ"סמוך לרמאללה". כנראה שלא רבים הבינו שזה הכפר הציורי שנראה בקצה הרכס בירידות מירושלים, כלוא בין הפרברים היוקרתיים הר אדר ומבשרת ציון והשכונה החרדית רמות.

מבט אל הכפר בידו (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בידו קרובה יותר למרכז ירושלים משכונות הלוויין הצפוניות של העיר. הגדר באזור רוויה פרצות, מה שמסביר את הדחיפות לשלוח כוח ימ"מ לכפר שבו פועל באופן תדיר כוח מג"ב מגזרת עוטף ירושלים.

נראה שימי "הנוחות" היחסית ביהודה ושומרון נגמרו, לפחות לתקופה הקרובה. לישראל ברור שלא כל התשתית הזו נחשפה, ולכן התייחסות אליה היא בבחינת גחלים לוחשות שפזורות על פני שטח נרחב יחסית, בהשוואה למה שנראה בעבר.

הסימנים הראשונים לשינוי בשטח החלו להתקבל בשב"כ כבר לפני מספר שבועות. במהלך חקירות של פעילי חמאס, החלה להתבהר תופעה לא שגרתית שלצורך העניין נכנה אותה "מה קשור": העצורים החלו להצביע על קשר עם גורמים שכביכול לא התאימו לדפוס הגיוס השגרתי.

במהלך חקירות של פעילי חמאס, החלה להתבהר תופעה לא שגרתית שלצורך העניין נכנה אותה "מה קשור": העצורים החלו להצביע על קשר עם גורמים שכביכול לא התאימו לדפוס הגיוס השגרתי

בדרך כלל תשתית מקומית מתבססת על יחסי קירבה: משפחה, חמולה, חברות, מקום מגורים, מקום עבודה או היכרות מוקדמת כלשהי. התשתית שהצטיירה הייתה שונה לחלוטין מהמודל הזה. קשר בין פעילים ללא היכרות מוקדמת ובמרחק גאוגרפי רב, מבלי שלעיתים פגשו אחד את השני. כך, למשל, פעילי חמאס מצפון השומרון שמקבלים אמצעי לחימה או הוראות מאזור עוטף ירושלים או להיפך.

במערכת הביטחון הבינו כי מאחורי הקלעים יש יד מכוונת שקושרת את החוטים הללו.

מי שעומד בראש מפקדת חמאס חו"ל הוא סאלח אל-עארורי השוהה באיסטנבול רוב הזמן תחת חסותו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. זו דמות שנמצאת כבר הרבה שנים על הכוונת המודיעינית הישראלית. הדגש הוא על המודיעינית ולא המבצעית. אחרי טראומת חאלד משעל בירדן, ישראל נמנעת (ככל הניתן) מלפעול על אדמת מדינה שעימה יש לה יחסים דיפלומטיים.

מי שעומד בראש מפקדת חמאס חו"ל הוא סאלח אל-עארורי השוהה באיסטנבול רוב הזמן תחת חסותו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. זו דמות שנמצאת כבר הרבה שנים על הכוונת המודיעינית הישראלית

לא בכדי בהקשר הטורקי השימוש הוא במילה יחסים דיפלומטיים ולא במונח מדינה ידידותית. כמעט בכל מפגש דיפלומטי עם גורמים בארצות הברית, האיחוד האירופי ונאט"ו, הנציגים הישראלים מדגישים את מתן החסות הטורקית לטרור של חמאס בדמות סאלח אל-עארורי. ארדואן רואה בכך פריסת חסות טבעית של תנועת האחים המוסלמים בטורקיה על תנועת האחות הפלסטינית.

התמונה בהקשר התשתית הנוכחית עדיין לא ברורה במלואה. נראה שעארורי לא מפעיל ישיר את התשתיות אלא יותר הוגה מדיניות ואסטרטגיה.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן עם מנהג חמאס איסמעיל הנייה, 1 בפברואר 2020 (צילום: Presidential Press Service via AP)

ההוראות עצמן עוברות מהדרג תחתיו בשני צירים: לחמאס בעזה ומשם ליהודה ושומרון או באופן ישיר לגדה עצמה, לעיתים דרך מפגשים במדינה שלישית או שדרים מוצפנים. במקרה של התשתית הנוכחית, המידור הקפדני שעליו הקפידו הפעילים מקשה לשרטט כרגע את נתיבי ההפעלה.

לצד ההצלחה המבצעית של שב"כ עד כה, בולטת מאד שתיקת הרשות הפלסטינית. בפעם השנייה בתוך פחות מעשור, ישראל חושפת תשתית חמאס שהייתה אמורה לפגוע בעורף הישראלי, ולא פחות מכך בשלטון הרשות הפלסטינית.

סמיכות האירועים – נאום האיום של אבו מאזן באו"ם למעצר התשתית – מדגיש עד כמה עמוקה התהום בין הרשות לחמאס ובין הרמה ההצהרתית הלעומתית של אבו מאזן לרמת התיאום הביטחוני בשטח.

סמיכות האירועים – נאום האיום של אבו מאזן באו"ם למעצר התשתית – מדגיש עד כמה עמוקה התהום בין הרשות לחמאס ובין הרמה ההצהרתית הלעומתית של אבו מאזן לרמת התיאום הביטחוני בשטח

פיגוע בסדר גודל שנמנע היה הופך את הקערה על פיה מבחינת ישראל. זה היה מצריך אותה לפעול באגרסיביות רבה ביהודה ושומרון ומרחיק עוד יותר את אבו מאזן מהשיח הישראלי, זה שהוא עומל עליו מול ממשלת בנט – למשל פגישתו עם שר הביטחון בני גנץ בתחילת החודש.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) נואם באמצעות וידאו מול העצרת הכללית של האו"ם, 26 בספטמבר 2021 (צילום: John Angelillo /Pool Photo via AP)

במילים אחרות, חמאס עזה וחמאס חו"ל היו מרוויחים פעמיים: שקט בעזה ובלגן בגדה, כזה שמחליש את הקשר בין ישראל לרשות ואת הרשות במישור הפנים-פלסטיני.

וכך, בתוך פחות משבועיים אבו מאזן יכול לשחרר עוד אנחת רווחה. הראשונה הייתה אחרי לכידתם בחיים של אסירי הג'יהאד שנמלטו מכלא גלבוע, ועכשיו עם סיכול תשתית הטרור של חמאס.

וכך, בתוך פחות משבועיים אבו מאזן יכול לשחרר עוד אנחת רווחה. הראשונה הייתה אחרי לכידתם בחיים של אסירי הג'יהאד שנמלטו מכלא גלבוע, ועכשיו עם סיכול תשתית הטרור של חמאס

אם הפיגוע היה מצליח, הוא היה דוחק את אבו מאזן למקום שהוא עושה הכול כדי לא להיות בו, עת היה יאסר ערפאת מוקצה, סגור ונרגן במוקטעה. אבו מאזן בינתיים רק נרגן.